פחדים בגיל הרך

"תדליקו את האור, אני מפחד מהחושך"; "יש מפלצת מתחת למיטה"; הרעש של שואב האבק, נביחות הכלב ברחוב ליד הבית, המים באמבטיה... יש הרבה גורמים שעלולים לעורר פחד אצל ילדים.

תחושות של פחד, חרדה או דאגה הם חלק בלתי נפרד מקיומנו, אשר מלוות אותנו לאורך החיים מהיותנו תינוקות ועד לסוף חינו.

פחד הוא תגובה נפשית, רגשית וגופנית לסכנה ממשית, מציאותית, עכשווית או עתידית. לעומת זאת, חרדה היא תחושה כללית של מועקה נפשית, חשש ודאגה מפני סכנה שאינה ברורה ואינה מודעת לאדם עצמו.

ילדים עשויים לפחד ממגוון סיבות, לכל ילד יש פחדים משלו וסיבות ייחודיות שגורמות להתעוררות פחדיו. עם זאת, ניתן להצביע על כמה וכמה קווי דמיון בין פחדיהם של ילדים ועל מספר גורמים מרכזיים העומדים ביסוד פחדים אלו, ביניהם: בלבול בין דמיון למציאות; התעוררות עקב ארוע מציאותי מפחיד ומאיים; לפחדים מסויימים יש בסיס אבולוציוני; קשר לשלב ההתפתחותי שבו נמצא הילד, למשל, "חרדת פרידה" ו"פחד מזרים" אשר חל אצל תינוקות בסביבות גיל 8-9 חודשים, כאשר הם לומדים להבחין בין פרצופים מוכרים ולא מוכרים.

פחדים מתעוררים לעיתים דרך חיקוי של אנשים אחרים; ולילדים מסויימים יש נטייה גנטית לפתח פחדים.

בסביבות גיל שנתיים, מתפתחת היכולת לדמיין דברים והילדים מתחילים לפחד מחושך, מפלצות, חלומות רעים, גנבים וכדומה. זהו תהליך חשוב מאד מבחינה התפתחותית, שכן לדמיון יש תפקיד מכריע בחייו הנפשיים של הילד.

בשעות השינה נחלשת פעולתם של מנגנוני האישיות ההכרתיים וחומר מודחק, בעיקר מחשבות הנוגעות למין ולתוקפנות, צף ומופיע. חלומות שבהם הילד חווה חוויות המעוררות בו חרדה גורמים לו לפחד מן הלילות. בנוסף, בלילה "נפרד" הילד מכל הדברים האהובים עליו (הורים, צעצועים, אור וכולי), וכל פרידה, בפרט אצל ילדים צעירים מאד, כמוה כניתוק, שעלול לאיים על בטחונו ולהפחיד אותו.

לרוב הפחדים טבעיים, נורמאליים ואופייניים לכל ילד ומבוגר, וישנם גם פחדים ייחודיים או כאלה שעוצמתם כה רבה, עד כדי הפרעה לתפקוד הפרט. לעיתים, הגבול מטושטש ובלתי ברור בין פחד טבעי, נורמלי ומתאים לשלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא, לבין פחד שמשקף הפרעה נפשית שמצריכה התערבות טיפולית.

הורים עלולים להתמודד באופן לא יעיל עם פחדי הילדים, על-ידי ענישה (כעס על הילד שפוחד, איום בנטישה וכיוצא בזה), הגנת יתר על הילד ושידור שיש לילד ממה לפחד, הפחדה של הילד המבוהל או עימות של הילד עם הפחד שלו (למשל, אם ילד מפחד מהחושך – לתת לו להישאר לבד בחושך).

לעומת זאת, ישנן מספר דרכים יעילות בהן ההורה יכול לעזור לילד להתמודד עם הפחד:

• לקבל את הפחד ולהבין שהוא ממשי, לא לזלזל או לדאוג, לתת תמיכה ועידוד. אפשר לבקש מהילד שיתאר בפירוט ממה הוא מפחד ולעזור לו לתרגם את החששות למילים.

• לתת לילד תחושה שהוא יכול לשלוט במצב. ניתן לעודד את הילד לפעולה, למשל, שהוא ידליק את האור בחדר, או יכניס ויוציא את הפקק באמבטיה, אם הוא חושש מהמים.

• לעודד את הילד להתמודד עם פחדיו דרך השימוש בדמיון – בין אם על-ידי שיחה משותפת או על-ידי משחקי דמיון הקשורים לגורם הפחד (למשל, ילד הפוחד מרופאים יוכל לשחק תפקיד של רופא).

• כדי לאפשר לילד תחושת שליטה, ניתן להעלות שאלות הקשורות לאובייקט הפחד שמתן מענה עליהן מאפשר "האנשה", למשל לצייר את האובייקט ולשאול "מה הוא אוהב לאכול? ממה הוא מפחד? אתה מוכן לעזור לה" וכיוב'.

• לבקש מהילד להעלות רעיונות איך אפשר להתמודד עם הפחד

• לעודד את הילד להתעמת עם מה שמפחיד אותו, לאזור אומץ וליצור בהדרגה יותר ויותר מפגשים עם הגורם מעורר הפחד, ובכך להיווכח שהסכנה אינה גדולה כפי שנדמה לו.

• לשבח את הילד המתמודד עם הפחדים ולהעניק לו חיזוקים חיוביים רבים, הרי שתהליך ההתמודדות עם הפחדים עלול להיות לפעמים לא קל ורצוף עליות ומורדות.

• לאפשר להתמודד על דרך הדמיון – משחק סימבולי, יצירה משותפת כגון הכנת לוכד חלומות או הקראת סיפור.

לעיתים תספיק הנחיה כללית להורים כדי להביא להקלה משמעותית. במקרים אחרים יהיה צורך בעזרה מקצועית שיטתית להורים, לילד, או לילד ולהורים כאחד. קיימת גם אפשרות לעזרה תרופתית, שיכולה בתנאים מסוימים להקל על התמודדות הילד והמשפחה.

מתי יש לפנות לעזרה או ייעוץ מקצועיים?

• כאשר הילד חווה מצוקה רגשית ממושכת

• כאשר ישנה פגיעה בתחומי תפקוד יומיומיים

• כאשר ישנו שינוי בהרגלים, כגון: שינוי בסדרי השינה, שינויי אכילה וכו'.

• כאשר הילד מראה שינוי דרמטי ופתאומי בהתנהגותו (אלימות או הסתגרות)

• כאשר ישנה נסיגה להתנהגויות המאפיינות גילאים מוקדמים יותר (מציצת אצבע, עשיית צרכים אחרי גמילה וכד').

לסיכום, פחדים הינם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות הנורמאלי של ילדים. פחד משקף את חוסר הביטחון אותו חש הילד בעולם מפחיד, שאת כלליו הוא עדיין איננו מבין. עם זאת, פחד הוא גם קריאה לעזרה ולתמיכה מההורים. רוב הילדים מתגברים בכוחות עצמם על פחדיהם, במיוחד כאשר הוריהם מספקים להם סביבה בטוחה, תומכת ומוגנת. ילד שמצליח להתגבר על פחדיו מתמלא בזכות כך בתחושות נפלאות של כוח, שליטה והצלחה. בסופו של דבר, הפחד הוא פתח להבנה טובה יותר של הילדים.

ובמילים אחרות: לא לפחד מהפחד... 😊